הסיפור הזה מרתיח אותי, עברו מעט יותר משנתיים מאז, ועדיין כל פעם שאני שומע בסביבתי איזה דעתן חרדי מלהג את דעתו המחוכמת, על זה שנטבחו באכזריות צעירים וצעירות בנובה בגלל שהיה שם פריצות, חילול חג, ע״ז של בודהה או איזו עבירה חמורה שעולה במוחו של הקשקשן התורן.
וכשכל שומעי לקחו של המוכשר הלז רק מהנהנים בראש למעלה למטה כמו בובות כלבים בדשבורד של מונית בשנות ה2000, בראש שלי רק דופק בראש “אסון מירון, אסון מירון, אסון מירון”.
חבורת מטומטמים, איך יש לכם אפס, אפס עגול של אינטגריטי להטיף לאחרים את דעתכם על אסונות שלהם מה מתאים לאיזה עוון שבגללו זה קרה, כשהאסון מהגדולים והמיותרים במדינה קרה לכם, לבחורים הכי “נחשבים” שלכם, בחגיגה שאורגנה על ידי שלוחי דרבנן שלכם.
אז מה? גם שם זה היה בגלל חילול משהו? גם שם זה היה בגלל עבודה זרה? גם הבחורים שלכם זה הגיע להם בגלל ההתנהגות שלהם??? או ששם פתאום זהו, זה כבר מישהו אחר אשם, ואתם בראש עם טורים דוחים ומתחסדים ביתד שמתפלפלים האם זה בגלל שצדיקים הקב”ה מדקדק עמם כחוט השערה או ששוב זה קרבן על עם ישראל שחוטא ולא מעריך מספיק לומדי תורה.
כשזה אחרים שעברו עבירות, זה בגללם, כשזה הצדיקים שלכם, זה בגלל… אחרים שעברו עבירות.
איך הכל תמיד מסתדר יופי טופי עם הדעה שבאתם איתה מראש, מדהים.
אני רוצה שכל מי שפותח את הפה על אירועי שמחת תורה ויש לו דעה בנושא, למה ההאלה נרצחו ולמה ואיך האלה ניצלו שביחד עם זה לא יתבייש, וייתן את חוות דעתו המלאה על אסון מירון, הקריסה בשבועות בקרלין, או הפיגוע(ים) בצומת רמות.
שמדיבורי שחץ על למה מגיע לאלה שעושים ככה, ותחושת מילוי וצדק עצמי “שהבדילנו מן הטועים” שיעבור לדבר בלחש וברוגע על בקרוביי אקדש, ועל דודי ירד לגנו ללקוט שושנים, וכהנה וכהנה.
אז לא, אני לא מתרתח רק מהחוסר כבוד וטקט כלפי הנרצחים הנפצעים והנחטפים, אלא בעיקר, כי זו החברה שגדלתי בה, והיא פשוט מטומטמת, עם זיכרון של חולדה בני ברקית ויכולת שפיטת מציאות והסקת מסקנות של שבט פרימיטיבי במדגסקר.
כאילו, איך אתם לא רואים שאתם מפגרים?? אה?!?!?!