ת”ר ואספת דגנך מה ת”ל לפי שנא’ לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת”ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר’ ישמעאל
ר”ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש
בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום
מלאכתן נעשית ע”י אחרים שנא’ ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו’ ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע”י עצמן שנא’ ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא’ ועבדת את אויביך וגו’אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר’ שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן
ברכות ל”ה:
אמוראי הגמרא, הבינו משהו מאוד בסיסי, שכיום ציבור שלם, שמתיימר להיות ממשיך דרכם ועוסק בתורתם, עוצם את עינו בכוח מלראות שהם צדקו, אוהו צדקו.
ישנן רבים, בעיקר כאלה מחוץ לעולם הישיבות הליטאי, שעוד יכולים לחשוב שהבעיה בחינוך לנאר תיירה היא בעיה טכנית בעיקרה, ציבור שלם שחי גם על חשבון ציבורים אחרים כלכלית וגם על “חשבון” מקצועות והתמחויות שהוא לא מסוגל לייצר בעצמו.
הרי כל ילד, מכל מגזר אחר, אם יהיה לו חלום להיות נגיד, רופא, יוכל בסבירות גבוהה להגשים את זה החלום, בחלק מהמקומות זה יהיה קל יותר, בחלק קשה יותר, אבל אם רק ירצה מספיק יוכל להשיג למרות המורכבות.
אבל לא ילד חרדי. הוא קיבל חינוך שפשוט לא מאפשר, גם אם ירצה מאוד, להיות רופא.
מחמוד מאום אל פאחם קיבל כלים להיות משהו שמוישי מירושלים לא יכול.
לא צריך להכיר לעומק או להיות בלמ”ס כדי להבין את זה, רואים את זה בכל בתי החולים.
אם לפני עשרות שנים הרופאים היו בעיקר עולי ארצות המערב, היום זה כבר ממש לא, ילדי העולים מארצות האיסלאם הדביקו לגמרי את הפער.
כמו שגם רואים רופאים ערביים, ואותו דבר, אין ספק שנראה נפוץ בדור הבא גם רופאים אתיופים.
וכי למה לא? הם שולחים לחינוך שמקדם את הילדים, אולי לא מושלם, אבל נותן לילדים כלים שאולי להורים שלהם לא היה, אבל לילדים אם רק ירצו מספיק חזק, יוכלו.
אבל רופאים חרדים? קיימים, אבל רק כאלו שלא למדו במערכת החינוך החרדית בישראל, ישנם כאלו מארה”ב וצרפת, חוזרים בתשובה או שרופים, אבל מי שנעדרים, ובצורה בולטת, אלו בוגרי החינוך החרדי בישראל.
וזה לא שאין רצון. בטוח שכל מיני נפלטי כולל היו שמחים מאוד במקום לבלות בלימודי משפטים רוויים באונו, ללמוד רפואה בבר אילן, להיות הרב-דוקטור מפורסם של גדוילי-ישראל ולקבל משכורת בטוחה ומכובדת לכל החיים. אבל הם אפילו לא מנסים, כי זה בלתי אפשרי.
ולכן, לצערנו, גם בדור הבא לא נראה רופאים חרדים, אלא רק כאלה שלמדו בממ”חים ו”יצאו מכלל עמך”.
וזה כמובן רק דוגמית, זה נכון לעוד הרבה תפקידים ודברים, חוקרים ומדענים, וכל דבר שלא תלוי רק בכישורי לופט גישעפט, כל דבר שדורש באמת השכלה גבוהה, פשוט חסום.
אבל אפשר לחשוב שכל הבעיה מסתכמת בחלק של לתת לבוגר המערכת יכולת לעמוד ולהתפרנס נורמלי ולממש את עצמו ויכולותיו, ולא לסיים רק כדרייבר.
אבל לא, זה הרבה יותר מזה, הפניית כולם, ללא יוצא מן הכלל, לא משנה מי ולא משנה מה, רק ל”עסק התיירה” עם ראש בקיר, יוצרת חברה שלמה שרקובה מבפנים.
אפשר לספר סיפורי מעשיות לאנשים מבחוץ, על החינוך המושקע בישיבות הקדושות, על גדלות האדם ודמות ה”בן תיירה” ושאר ירקות, אבל כל מי שבילה שנים מחייו בישיבות, מכיר את המציאות הלא זוהרת, את העדר החינוך ותחושת האני ואפסי, במקביל למכת השעמום וחוסר המעש, וכמובן את התוצאות העלובות של בוגרי עולם הישיבס.
ואין לא? מגדלים אנשים פרא, עשרות ומאות בני עשרה יחד, בפנימייה מחוץ לבית, לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, יכולים להיות בכל רגע נתון איפה שמתחשק להם, אפס אחריות על שום דבר בחייהם, לא צריכים לנקות אחריהם לא את החדר ולא את השירותים, לא צריכים להכין אוכל, או אפילו להגיש אותו, בשביל הדברום האלה תמיד יש עובדי מטבח, מנקים ומי לא ש”צריך לדאוג להם”. אין תורנות של כלום, הרי צריכים להיות רק “שקועים בלימוד” והכל “מגיע” להם.
ומילא רק זה, גם לימודית, לא נבחנים על כלום, יכולים להתסכל על התקרה שנה שלמה ואין מי שבכלל יידע, צורת חיים שגורמת לאיבוד אחיזה עם המציאות, בחור יכול להסתובב כמו טווס שחושב שהוא גאון כשהוא טיפש מושלם, וכי איזה סיבה שלא? מתי בכלל הוא עמד לאיזשהו למבחן יחד עם חבריו וראה מה הציון שהוא קיבל ומה הם קיבלו? מה בחיים שלו יכול להרגיע לו קצת את האגו?
המבחנים שכבר כן יש זה איזה ז’אנר התנדבותי משונה כזה, בשביל לקבל כמה שקלים בדרשו. והדבר היחיד שבאמת חייבים לעשות מאז החיידר זה לדבר ולקשקש בלי סוף “בלימוד”, בלי שום מדידה או כל סוג של בחינה אובייקטיבית על רמה לימודית וקוגניטיבית כלשהיא.
פשוט לומדים שנים על גבי שנים לפלוט מילים מחוכמות בלי שום מחויבות למציאות או למטרה מוגדרת כלשהיא, ובמקביל ולהרגיש “טוב” וגאוני העולם.
לאף אחד לא מזיז שאחרי חצי שנה של “זמן” שלם, אם מישהו יצטרך לענות מה בדיוק עשית/למדת/התקדמת רוב הבחורים יודו ביושר, שבמקרה הטוב, התפלספו עד אין קץ על 4-5 דפי גמרא שלא יצא מהם ולא עשו איתם כלום? למישהו אכפת?
מה שברור זה שלצוות ה”מחנכים” שהשיגו, או יותר נכון ירשו בדרך זו או אחרת את השטעלע שלהם, לא אכפת.
הבחורים מבחינתם הם ניצבים בהצגה אחת גדולה שבה הם בתפקיד הר”מ, ראששיבה או משגיח מתחסד, ומי שמתאים להצגה, לא משנה אם התקדם לאן שהוא או לא, מוזמן להישאר, ומי שלא מתאים למיצג, אף אחד לא טורח אפילו לנסות לחנך להשפיע או לעזור, בטח לא המק”ק שרק רוצה לרצות את אדוניו, לא התאמת? עפת. ושאבא שלך יאסוף אותך מגן סאקר.
ככה מוסללים ללא לעשות כלום, לחשוב שאתה הדבר הכי מתוחכם ביקום, אבל רק לבזבז את הזמן, לא להתמודד עם שום אתגר שניתן לכימות ומשוב, ורק מה שצריך להתמחות בו זה לא ליפול ב”מה יאמרו”, חלילה וחס.
ואז כשבאים לשידוכים, הבחורה, שכן הייתה צריכה להוכיח את עצמה, צריכה ללמוד מקצוע נחשק, צריכה להתמודד באין סוף מבחנים קשים, ללמוד ולהשקיע להתאמץ להשיג ולדעת. ואז להתראיין ולהתקבל לעבודה אמיתית, שאשכרה יש מישהם שמוכנים גם לשלם לה על זה.
כשהבחור לעומת זאת, שהאתגר האחרון שלו היה שהוא הצליח בגיל 16 להתקבל מישי”ק א’ לישי”ג ב’ ואז לשרוד עד הקיבוץ, נראה לו, ולכולם, טבעי לגמרי שהוא רק צריך לבדוק ו”לחשוב” מי תזכה לקרוע את התחת כדי שהוא יוכל להמשיך להיות “שקוע בלימוד” גם בכולל. אה, ושגם אבא שלה יתחייב על חצי מליון, כי אחרת “מאיפה יהיה להם דירה”.
מערכת שמגדלת דפוקים בראש.
פלא שרמאי הפירדמידות, האלוורה, יחידת נופש ברומניה או משקיעי האפליקציה שתכבוש את העולם “בוודאות”, פונים דבר ראשון לאברכי הכולל?
הם השילוב המושלם של מישהו שגם לא עבד על הכסף שלו, גם נואש לכסף לחתן את הבת בעתיד, גם בטוח שהוא גאון הדור, ובעיקר לא יודע ולא עשה כלום בהחיים שלו. קצת פרגון לאגו והדירה ממושכנת לטובת הנוכל התורן.
ככה זה כשיוצאים ממערכת שמייצרת בעיקר שוויצרים בלי כיסוי, שבמקביל בטוחים שכל העולם ואשתו חייב להם הכל “יען הם קיימים”.
כי התוצאה של כל זה, היא בלתי נמנעת, כמו שאפילו חז”ל הבינו בתקופתם, שכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון.